החלטה בתיק ת"א 18099-09-10

לפני בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המלל אשר, בין היתר, קבעה שלמשיב נותרה נכות צמיתה משוקללת בתחום הכירורגי בשיעור של 19%.

הבקשה הוגשה מכח סעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

המשיב (התובע) הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שלטענתו נגרמו לו בעטייה של תאונת דרכים מיום 14.1.10. במסגרת התביעה סומך המשיב יתדותיו, בכל הקשור לנכותו הרפואית, על קביעת הועדה הרפואית של המל"ל.

המבקשים (הנתבעים) עותרים להתיר להם להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית בתחום הכירורגיה מהטעם שלשיטתם קביעת המל"ל בתחום הנכות הכירורגית אינה משקפת את מצבו הרפואי של המשיב. לטענת המבקשים הם אוחזים בחוות דעת של פרופסור חשמונאי שעיין במסמכים הרפואיים ובמסמכי המל"ל וקבע כי ניתן לשפר באופן ניכר את מצבו הרפואי של המשיב, אם יבוצעו ניתוחים פשוטים וקלים.

המשיב מתנגד לבקשה. בתגובתו טוען המשיב כי אין לחוות דעת פרופסור חשמונאי כל מקום מכיוון שהלה לא בדק אותו. עוד חולק המשיב על ממצאי פרופסור חשמונאי והוא סבור כי הניתוחים עליהם ממליץ פרופסור חשמונאי יעמידו אותו בסכנת חיים.

בתגובתו מרחיב המשיב בכל הנוגע לתנאים הנדרשים על מנת לחייבו לעבור ניתוחים. כך גם סבור המשיב שלא התקיימו התנאים הנדרשים להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

סעיף 6 ב' לחוק קובע כי מקום בו נקבעה דרגת נכות עפ"י כל דין בשל הפגיעה שנגרמה בגין תאונת הדרכים תחייב זו בתביעה עפ"י החוק. עוד נקבע שם כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור את הקביעה עפ"י דין "אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".

הכלל הוא כי הבאת ראיות לסתור קביעה עפ"י דין נעשית במקרים חריגים. בין המקרים החריגים למתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל מנויים טעמים משפטיים, מקום בו נפל פגם בהליך שנוהל במל"ל, וכן טעמים בדבר שינוי מהותי במצבו של התובע. ראו לעניין זה בר"ע634/85 עודה נ' רותם פ"ד לט (4) 509 וכן עא 5779/90 הפניקס נ' טיארה פ"ד מה (4) 77.

מקום נוסף בו בקשה מעין זו יכול ותיעתר הוא כאשר הועדה הרפואית של המל"ל לא דנה במלוא היקף המום או הפגימה. ראו לעניין זה רע"א 3233/94 קרנית נ' פלבינסקי.

במקרה דנן השאלה אותה מעלים המבקשים לדיון היא האם האפשרות לעריכת ניתוח או ניתוחים עמדה לפני הועדה הרפואית של המל"ל והובאה על ידה בחשבון בעת קביעת דרגת הנכות. עיון בדו"ח הועדה הרפואית מעלה כי שאלות אלה לא נדונו אותה עת.

עניין דומה התברר ברע"א 8323/98 אוחיון נ' קערור (פורסם במאגרים) (להלן: "פרשת אוחיון"). בפרשת אוחיון עמדה לפני בית המשפט חוות דעת בא נטען שע"י ניתוח ניתן לשפר את מצבו של המערער שם. בית המשפט העליון בפרשת אוחיון קבע כי מאחר שנושא האפשרות של ניתוח לשיפור מצב המערער לא היה לנגד עיני הועדה "ולאור קיומה של חוות דעת רפואית עפ"י ניתן לשפר את המצב ע"י ניתוח", יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת ועדה הרפואית של המל"ל. ראו לעניין זה יישום ההלכה גם ב-א 11069/05 עוז נ' איילון (פורסם במאגרים).

כך גם בעיניננו, עיון בדו"ח הועדה הרפואית של המל"ל מלמד כי נושא האפשרות של ניתוח לשיפור מצבו של המשיב לא עמד לפני הועדה ומשכך לא דנה בו. ראינו ומצאנו כי במקרים המתאימים יש מקום להיעתר לבקשת כגון דא, בהינתן חוות דעת רפואית ממנה ניתן ללמוד ולו לכאורה, כי היה והמשיב יעבור ניתוח שאינו מסכן חיים יש בכך משום טעם כדי להתיר הבאת ראות לסתור את קביעת המל"ל.

ויודגש - טענות המשיב בדבר הסיכונים שיכולים לנבוע לו מהניתוחים האמורים בחוות דעת פרופסור חשמונאי והאם במקרה מתקיימים התנאים בהם ניתן לקחת בחשבון את חובתו של המשיב לעבור ניתוחים אלה, שמורות לו לשלב מאוחר יותר.

סיכומו של דבר שדין הבקשה להתקבל ואני מתיר הבאת ראיות לסתור בכל הנוגע לשאלה האם יש בניתוחים הכירורגים האם ישנם ניתוחים אשר יכולים לשפר את מצבו הרפואי של המשיב בכל הנוגע לבקע בצלקת בדופן הבטן (מותן שמאל) ועיוות השומן בעכוז. המומחה יחווה דעתו מהם הניתוחים - אם בכלל, הסיכונים הטמונים בהם וכן הסיכויים של כל ניתוח לשיפור במצבו של המשיב. המומחה אף יתייחס לנכותו של המשיב בתחום הכירורגי לאחר אותם ניתוחים - אם ימצא לנכון להמליץ עליהם וכן את עלותם.

לצורך האמור לעיל ממונה בזאת פרופ' רבאו מיכה מבית החולים איכילוב רח' וייצמן 6 תל אביב. המבקשים ישאו בשכרו של המומחה.

הצדדים יעבירו למומחה תוך 30 יום את כל החומר הרפואי המותר בהצגה למומחה בית המשפט. מבוקש בזאת מהמומחה למסור את חווה"ד תוך 45 יום מיום קבלת החומר הרפואי מהצדדים.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: